ויינברגר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

ביום 26.7.11 הוגשה התביעה שבכותרת ואשר עניינה בתאונת דרכים מיום 10.5.04.

עוד טרם להגשת הגנתה ביקשה הנתבעת כי התביעה תדחה על הסף מחמת התיישנותה.

עם כל הצער שבדבר - אני מוצאת שאין מנוס אלא לקבל בקשה זו.

במסגרת התגובה לבקשה העלתה למעשה התובעת שני טעמים מדוע לא להיעתר לבקשה;

אקדים ואציין כי הטענות שהועלו בתגובה דורשות תמיכה בתצהיר, דבר שלא נעשה, ברם מכל מקום - אף בהתעלם מכך, לא ניתן לקבל הנטען שם.

באשר לטענה הראשונה - אין מקום לקבל את הטענה כי המועד לתחילת תקופת ההתיישנות אינו מתחיל ביום התאונה. לא רק שמסכימה אני עם הנתבעת כי הטענה שהנזק לא היה ברור וגלוי בעת התאונה, נטענה באופן סתמי ולא מספק, אלא גם עולה מעיון במסמכים הרפואיים שעצם קיום נזק עלה מיידית (אין נפקות לעניין ההתיישנות, אם בסופו של יום, הנזק יכומת בגובה זה או אחר). נראה כי לא יכולה להיות מחלוקת שבנסיבות המקרה דנן, מועד התאונה, הוא המועד הקובע לתחילת מרוץ תקופת ההתיישנות.

באשר לטענה השנייה - עולה כי בכל המסמכים שהועברו בין הצדדים, הקפידה הנתבעת לציין כי אין בהצעה ו/או תשלום ו/או בקבלתם וכו'- "כדי לגרוע מטענות הנתבעים, לרבות טענת התיישנות על פי כל דין" (ר' סעיף 5 בכתבי הקבלה ור' גם האמור בראש המכתב מיום 26.4.11, כי האמור בו הוא "לצרכי מו"מ בלבד מבלי לפגוע בזכויות ובטענת התיישנות"). בנסיבות אלא אין מקום לטענה כי חל סעיף 9 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958. הסעיף האמור מסייג בשוליו מכלל "הודאה" – הודאה שהיה עימה טיעון התיישנות, כפי שהקפידה הנתבעת לעשות במקרה דנן, אף בטרם הגיע אותו מועד. משהקפידה הנתבעת להדגיש כי אין מגעים למנוע טענת התיישנות היה על התובעת להגיש תביעתה במועד, בין שניתנה לה הצעה לפשרה בעקבות פנייתה ובין אם לאו.

הדברים יפים במיוחד כאשר עולה כי הצעת הפשרה האחרונה ניתנה עוד עובר למועד ההתיישנות, אף אם בסמיכות (ר' נספח ו'6 לכתב התביעה, הצעה מיום 26.4.11).

אוסיף כי איני מוצאת ממש בטענות המופנות כלפי הנתבעת עת התעכבה במתן הצעתה לפשרה וזאת מקום בו עולה כי פניית בא כוחה, לקבלת אותה הצעה, הייתה רק 6 שנים לאחר התאונה.

בהמשך לכל האמור אני מוצאת כאמור כי אין מנוס אלה להורות על דחיית התביעה – מחמת התיישנותה.

בנסיבות העניין ובהתחשב בשלב המקדמי אני נמנעת מליתן צו להוצאות.

אעיר בשולי הדברים כי משהעבירה הנתבעת שטרי פטור בגין תשלום בסך 120,000 ₪ שהוצע (ר' נספח ו'6 לתביעה) בטרם חלפה תקופת ההתיישנות וכן בשים לב לפגיעת התובעת לגופה - סברתי כי טוב תעשה הנתבעת אם תאות לשלם כיום את הסכום האמור. לצערי הנתבעת לא קיבלה המלצה זו.

פסק הדין יומצא לצדדים.

ניתן היום, י"ד שבט תשע"ב, 07 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: